אטריף

אטריף

ед.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הִטרִיף I [לְהַטרִיף, מַ-, יַ-]

сводить с ума

————————

אטריף

ед.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הִטרִיף II [לְהַטרִיף, מַ-, יַ-]

признавать некошерным